גסטרין הוא הורמון חשוב, בעל תפקיד בוויסות הפעילות של מערכת העיכול. גסטרין מופרש מתאי המכונים תאי G, ונמצאים בעיקר בחלקה הסופי של הקיבה (האנטרום). הגסטרין גורם להפרשה מוגברת של חומצת הקיבה (HCl), על ידי גירוי יצירתה בתאים הפריטאלים בקיבה. הפרשה מוגברת של גסטרין מגבירה את חומציות הקיבה.
גסטרינומה – מה היא?
גסטרינומה הוא גידול במערכת העיכול, השייך לקבוצת הגידולים הנוירו-אנדוקרינים: גידולים בתאים המפרישים הורמונים. בגסטרינומה מופיעה גדילה בלתי מבוקרת של תאים המפרישים גסטרין. מצב זה ידוע גם כמחלת זולינגר אליסון (Zollinger Ellison Sndrome). הפרשת הגסטרין המרובה מובילה לחומציות גבוהה מאוד בקיבה, ועידוד צמיחתם של התאים מפרישי החומצה, התאים הפריאטלים.
מרבית הגסטרינומות מתפתות דווקא בתריסריון (ולא בקיבה). אחוז קטן יותר מופיע בלבלב, שם נמצאים תאים רבים אחרים המפרישים הורמונים לדם ודומים במאפייניהם לתאי הגסטרינומה (למשל: תאי ביטא המפרישים אינסולין).
סימנים וסימפטומים של מחלת זולינגר אליסון
הפרשה מרובה של חומצה קיבתית עלולה גרום להופעת מחלת פפטית – כיב קיבה לסוגיו השונים, עם תחושת צרבת המופיעה כתוצאה מעליית החומצה במעלה הוושט ומערכת העיכול. בניגוד לכיב פפטי רגיל, כיב פפטי המופיע בעקבות גסטרינומה עמיד יותר לטיפול תרופתי שגרתי, וגורם למחלה קשה. הטיפול התרופתי כולל עיכוב של יצירת החומצה בתאים הפריאטלים, אך כמויות הגסטרין הגדולות לא מאפשרות טיפול יעיל.
הכיב הפפטי במחלת זולינגר אליסון יכול להופיע, כמרבית הכיבים, בתחילת התריסריון, אך ניתן למצוא אותו גם במקומות אחרים במערכת העיכול. כיב במקום בלתי שגרתי הוא סימן מחשיד לגסטרינומה. בניגוד לרוב המוחלט של כיבי הקיבה, הנגרמים כתוצאה מזיהום בחיידק ההליקובקטר פילורי, בכיב פפטי שנוצר כתוצאה מגסטרינומה בדרך כלל לא ניתן למצוא עדות לזיהום, וגם במקרה כזה כדאי לחשוד בהימצאות המחלה. בנוסף לצרבת ולכיב, מתלוננים החולים על כאבי בטן בלתי ספציפיים, שלשולים, ועוד.
גסטרינומה יכולה להופיע כחלק מתסמונת גידולית תורשתית המכונה MEN1, וכוללת מספר גידולים אנדוקרינים המופיעים בחולה: ההפרעה השכיחה ביותר היא בבלוטת הפארא-תירואיד (המפקחת על משק הסידן בגוף), ובבלוטת יותרת המוח. סינדרום MEN1 הוא סינדרום תורשתי, והגן שגורם למחלה בודד וזוהה. בערך רבע מהחולים הסובלים מגסטרינומה סובלים מתסמונת MEN1, וחשוב לזהות אותם בזמן, ולהציע גם ייעוץ גנטי מתאים. בחולים הסובלים מ -MEN1 יכולות להופיע מספר גסטרינומות בו זמנית.
גסטרינומה יכולה להיות גידול שפיר או ממאיר. על פי הערכות שונות, כשלושת רבעים מהגסטרינומת הן ממאירות, ועלולות לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים בגוף. המקומות השכיחים ביותר להופעת גרורות הם הכבד, קשריות לימפה, והעצמות.
אבחנה של מחלת זולינגר אליסון
אבחנה של מחלת זולינגר אליסון נעשית כאשר בדם נמצאות רמות גבוהות ובלתי תקינות של גסטרין בצום, המופרשות באופן בלתי מבוקר מתאי הגסטרינומה. מכיוון שהחולים נוטים ליטול תרופות נוגדות חומציות, יש צורך להפסיק את נטילתן כשבוע לפני הבדיקה. תרופות אלו מדכאות את יצירת החומצה וגורמות במנגנון של משוב שלילי להפרשה מוגברת של גסטרין, שאיננה קשורה למחלת זולינגר אליסון, אלא מייצגת ניסיון תיקון ופיצוי של הגוף.
חושב גם להעריך באמצעות בדיקות הדמייה מתאימות האם המחלה גרורתית, והאם אפשר לטפל בה באופן כירורגי.
טיפול במחלת זולינגר אליסון
הטיפול בהפרשת היתר של החומצה מהקיבה כולל מינון גבוהים מהרגיל של תרופות הפוגעות בייצור החומצה – מעקבי משאבת פרוטונים בקיבה (Proteins pump inhibitors – PPI’s). תרופות אלו מסייעות בהפחתת החומצית והסימפטומים שגרמים בעטייה – בעיקר צרבת וכיב פפטי.
מכיוון שגסרינומות נוטות לממאירות, עיקר הטיפול כולל הסרה כירורגית של הגסטרינומה, בתנאי שטרם התפשטה למקומות מרוחקים. ניתן להסיר באופן כירורגי גם גרורות בודדות וממקומות בכבד. טיפול כירורגי כמעט תמיד איננו אפשרי לחולים עם תסמונת MEN1, המופיעים עם גידולים מרובים ומפוזרים.
