כמו כל איבר אחר בגוף, המעי זקוק לאספקת דם תקינה כדי לחיות ולתפקד. פגיעה באספקת הדם יכולה להיות הרת אסון למעי ולחולה. אספקת הדם למעי מחולקת על פי רוב לשלושה חלקים, המתאימים להתפתחות האמבריונלית של המעי. החלק הראשון של מערכת העיכול, ובכלל זה הקיבה והחלקים הראשוניים של המעי הדק (התריסריון) מקבלים את אספקת הדם שלהם מעורק הצליאק, המתפצל מאבי העורקים.
המשכה של מערכת העיכול, הכולל את רוב המעי הדק וחלקו הימני של המעי הגס מקבל אספקת דם מהעורק המזנטריאלי העליון. גם עורק זה מתפצל מאבי העורקים, והוא מתפצל בעצמו לסעיפי משנה המזינים את המעי. המשכו של המעי הגס, עד לחלק האמצעי של המעי הישר מקבל אספקת דם מהעורק המזנטריאלי התחתון. כל מערכת הדם העורקית מתנקזת אל ורידים העוקבים אחר העורקים שצויינו, ומתנקזים למערכת השער בכבד.
מה קורה כאשר נחסם כלי דם המוביל דם למעי?
חסימה של כלי דם גדול יכול לגרום לנזק נרחב למעי, עד כדי מוות של התאים והופעת נמק – נקרוזיס. למרבה המזל, בחלקים גדולים של המעי קיימת אספקת דם כפולה, שבזכותה גם חסימת עורק בודד לא גורמת באופן מיידי לנזק חמור. חיבורים קיימים גם בין אספקת הדם באזורים המסופקית על ידי העורק המזנטריאלי העליון לבין האזורים המסופקים על ידי העורק המזנטריאלי התחתון (הקשת ע"ש ריולן).
חיבורים חשובים אל כלי הדם במעי קיימים עם מערכות אחרות של אספקת דם בגוף. אף על פי כן, חסימה של העורק המזנטריאלי העליון מסוכנת ביותר – הסכנה לתמותה בעקבות חסימה כזו מגיעה לכ – 50%! חסימה שתגרום לסימפטומים יכולה להופיע גם בעורקים אחרים ובורידים המנקזים את הדם מהמעי. לעיתים החסימה נושאת אופי כרוני, עם הפרעות מתמשכות באספקת הדם למעי, ללא חסימה אקוטית ופתאומית.
חסימה חריפה מופיעה ככאבי בטן עזים, בדרך כלל סביב לטבור, שאינם תואמים בדרך כלל את הרגישות המופקת בבדיקה גופנית פשוטה על ידי הרופא. בנוסף לכאבי הבטן החולים מתלוננים בשכיחות גבוהה על בחילות, הקאות, דימום מדרכי העיכול ושינוי בהרגלי היציאות.
בהפרעה כרונית בזרימת הדם (המקבילה, אולי, לתעוקת חזה בהקשר הלבבי), יופיע כאב בטן עוויתי, כרבע שעה לאחר האוכל, בעקבות הצורך הגובר של המעי באספקת חמצן ותזונה בעת עיכול המזון.
אירוע מזנטריאלי – אבחנה
אבחנה של אירוע מזנטריאלי קשה למדי, לאור הסימנים והתלונות הבלתי ספציפיים. בדיקות עזר ראשוניות יכולות לכלול צילום רנטגן של הבטן, ובדיקות דם ראשוניות. כאשר החשד גבוה, אבחנה סופית נעשית בעזרת בדיקת אנגיוגרפיה של כלי הדם במעי. בדיקה זו מאפשרת מיפוי של כלי הדם, עם הדגמה של חסימה. בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת עם חומר ניגוד (CT-angio) יעילה גם כן בזיהוי "פגמי מילוי" בכלי הדם.
הטיפול באירוע מזנטריאלי
כאשר נעשתה אבחנה של אירוע מזנטריאלי חריף, חשוב לטפל במהירות בחולה כדי למנוע התדרדרות. אם העורק המזנטריאלי העליון אכן חסום לגמרי, יש צורך לפתוח אותו כדי לחדש את אספקת הדם. פתיחה של העורק יכולה להיעשות בניתוח פתוח, הדרוש גם לצורך כריתה של חלקי מעי שכבר עברו נמק – כדי לסלק מהגוף את המעי המת.
הטיפול בהפרעה כרונית של זרימת הדם למעי יכול לכלול טיפול בצנתור. בצנתור נעזרים בהחדת מכשירים לתוך כלי הדם (גישה אנדווסקולרית) כדי לפתור בעיות של חסימה. בצנתור ניתן להיעזר גם בהנחת תומכנים שונים, ולעיים יש צורך ביצירת מעקף לכלי הדם במסגרת ניתוח.
