טנזמוס, טנסמוס או טחירה בעברית, היא תופעה שבאה לידי ביטוי בתחושה של צורך דחוף להתרוקן או להטיל צואה שאינה קשורה לצורך הריאלי בהתרוקנות. הסובלים מתסמין זה מדווחים כי הם לא מסוגלים להתרוקן לחלוטין למרות שהם מרגישים צורך ממשי ביציאה.
לרוב התלונה העיקרית של הסובלים מתסמין זה היא קושי גדול ביותר להתרוקן או צורך סובייקטיבי בלבד בהתרוקנות שלא קשור לצורך האובייקטיבי.
ברוב המקרים לא מדובר על תסמין שמהווה עדות למצב מסוכן, אך בכל מקרה מדובר על תסמין שמסב פגיעה חמורה לאיכות החיים של הסובלים ממנו. בין כך ובין כך במידה והוא מופיע בחולה, ישנו צורך לבצע בדיקות אבחון מקיפות על מנת לברר את המקור לתופעה וכן להגיש טיפול לשיפור איכות חיי החולה.
מה הם הגורמים לטנזמוס?
טנזמוס אינו תסמין ייחודי למצב רפואי מסוים או למחלה מסוימת, כי אם תסמין שיכול להוות עדות או להעלות את החשד לקיום של מגוון רחב ביותר של מצבים רפואיים ומחלות שונות. בין היתר מדובר על המצבים הרפואיים הבאים ועל המחלות הבאות:
- סטומה – אחרי התקנת סטומה ייתכן שהחולים יסבלו מטנזמוס. בקרב חולים אלה התסמין נעלם לאחר הסרת הסטומה ברוב המקרים.
- אבנים בכליות – במקרים מסוימים אבן שהתפתחה באזור מסוים בדרכי השתן יכולה לגרום לטנזמוס אך מדובר על מקרים נדירים יחסית.
- גידול קולורקטלי ממאיר – גידול סרטני יכול ללחוץ באופן פיזי על העצבים באזור הקולון והרקטום ולגרום להיווצרות הדחף להתרוקן.
- תסמונת המעי הרגיז – הסובלים מתסמונת המעי הרגיז מדווחים על טנזמוס בשכיחות גבוהה מאוד יחסית לאוכלוסייה הכללית ככל הנראה על רקע של רגישות יתר בעצבים שמעצבבים את המעי.
- טחורים – טחורים פנימיים גדולים יכולים גם כן להוות גורם משמעותי להיווצרות טנזמוס.
- מחלות מעי דלקתיות – לא ברור לגמרי מה הוא המנגנון שגורם לכך שהסובלים מקרוהן, קוליטיס כיבית ודיברטיקוליטיס סובלים מטנזמוס בשכיחות גבוהה יחסית לאוכלוסייה הכללית, אך ככל הנראה התסמין קשור באופן ישיר לדלקת במערכת העיכול. עדות לכך ניתן לראות בעובדה שלאחר היעלמות הדלקת וריפוי מערכת העיכול, התסמין נעלם גם כן.
- שימוש בתרופות – במקרים חריגים הטנזמוס הוא תופעת לוואי של הטיפול הכימותרפי הניתן במטרה לטפל במחלת הסרטן.
כיצד מאבחנים טנזמוס?
מאחר והתסמין בא לידי ביטוי בתחושה סובייקטיבית של הנבדק הרי שהאבחון שלו מתבצע על ידי תשאול של הנבדק בנוגע לתסמינים מהם הוא סובל. עם זאת, החלק החשוב ביותר בתהליך האבחון הוא להתחקות אחר המקור לתופעה. לצורך כך, יש להתייחס למגוון התסמינים שמציג החולה ולבצע מספר בדיקות בהתאם לחשש שעולה בשלב התשאול והבדיקה הגופנית.
בין היתר ניתן לבצע בדיקת קולונוסקופיה, בדיקת אנוסקופיה, בדיקות הדמיה שונות ועוד.
כיצד מטפלים בטנזמוס?
הטיפול בטנזמוס משתנה בהתאם למקור לבעיה. כך למשל אם מתברר במהלך תהליך האבחון כי המקור לטנזמוס הוא בטיפול הכימותרפי שעובר המטופל לרוב תינתן המלצה להתחלת טיפול בתרופות שמטרתן להפחית את מידת ההתכווצות של השרירים לפני כל ארוחה כמו למשל dicyclomine.
במקרים בהם מקור הטנזמוס הוא בגידול במערכת העיכול התחתונה ייתכן כי יתעורר הצורך להסיר את הגידול בניתוח או להתחיל בטיפול קרינתי או כימותרפי ובמקרים בהם מקור הטנזמוס הוא בחסימת מעיים ייתכן מאוד כי יתעורר הצורך לעבור להזנה וורידית או לבצע ניתוח חירום להסרת החסימה.
מאחר והתופעה מלווה בכאבים, ייתכן שבמקביל לטיפול בגורם הראשוני יהיה צורך לרשום לחולה תרופות לשיכוך כאבים. בין היתר נמצא כי שימוש במתאדון מביא להפחתה משמעותית במידת החומרה של הכאבים הנלווים לטנזמוס.
