מערכת העיכול

מערכת העיכול מתחילה מהפה, עוברת דרך הושט, הקיבה, המעי הדק, המעי הגס ומסתיימת ברקטום. תפקידה של מערכת העיכול חשוב ביותר, ובעזרתה הגוף מפרק את המזון וסופג את היחידות הבסיסיות.

באופן כללי, מערכת העיכול היא צינור ארוך בעל טונוס שרירים משתנה, אשר מושפעת מגורמים הורמונליים ועצביים. מלבד צינור מערכת העיכול, קיימים בגוף איברים נוספים המסייעים למלאכת העיכול, כמו הכבד, כיס המרה והלבלב.

הפה

החלק הראשון של מערכת העיכול הוא הפה, דרכו נכנס המזון ומפורק לחלקים קטנים שיכולים להמשיך בדרכם אל המשך מערכת העיכול. מלבד הפירוק המכני, בפה מתחיל גם תהליך של עיכול המתבצע על ידי אנזימים כמו עמילאז הנמצאים ברוק.

פגיעה בפה מגבילה מאוד את היכולת לאכול, והפרעות בבליעה או בתהליך הלעיסה מונעות מהגוף לקבל מזון באופן תקין.

הושט

הושט הוא צינור הנמצא בגרון ומכניס את המזון שהגיע מהפה אל הקיבה. מדובר בצינור באורך של כ-25 ס"מ, אשר דוחף את המזון לכיוון הקיבה באמצעות תנועה פריסטלטית (כיווץ של השרירים אשר גורם להתקדמות המזון דרך צינור מערכת העיכול, ואופייני לכל אורך מערכת העיכול).

בתחתית הושט נמצאת רקמה שרירית הנקראת שוער, ותפקידה למנוע חזרת תוכן קיבה אל הושט. פגיעה בוושט והפרעה בפריסטלטיקה או בתפקוד השוער עלולה להוביל להפרעה קשה בספיגת המזון או להקאות.

הקיבה

הקיבה היא החלק הרחב ביותר של צינור מערכת העיכול, ובה מתבצע קיבול של המזון, ופירוק מכני וכימי שלו. הפירוק המכני של המזון בקיבה מתבצע על ידי הפעלת שרירי דופן הקיבה, ואילו הפירוק הכימי מתבצע על ידי אנזימים ומתמקד בפירוק חלבונים.

סביבת הקיבה היא סביבה חומצית ביותר, אשר עוזרת לתהליך העיכול ומונעת מפתוגנים שונים להמשיך ולהתקדם לאורך צינור מערכת העיכול.

המעי הדק

המעי הדק מתחלק ל-3 חלקים – התריסריון (דואדנום), המעי הריק (ג'ג'ונום) והמעי העקום (איליאום).

  • התריסריון – מחובר אל הלבלב וצינור המרה ומוכנסים אליו לכן מיצי מרה וביקרבונט, אשר בעלי תפקיד חשוב בהמשך העיכול. מיצי המרה אחראים לפירוק חלקים חשובים מהמזון המגיע אל המעי הדק, והביקרבונט אחראי להפחתת החומציות המגיעה עם המזון העובר מהקיבה.
  • המעי הריק והמעי העקום – חלקי המעי בהם מתבצעת ספיגה רבה של חלקי מזון, הם בעלי דופן דרכה חלקי המזון השונים נכנסים ומועברים אל זרם הדם.

פגיעה במעי הדק (כפי שקורה במחלות כמו צליאק או קרוהן) גורמת להפרעה קשה בספיגת המזון ויכולה להביא לחסרים תזונתיים קשים, דיספפסיה תפקודית, הפרעות בגדילה אצל ילדים והפרעות גופניות רבות.

המעי הגס

המעי הגס הוא החלק האחרון של מערכת העיכול, והוא אחראי בעיקר על ספיגת הנוזלים והמלחים. במעי הדק ניתן למצוא חיידקים אשר עוזרים לפירוק רכיבי מזון שונים כמו סיבים ועוזרים לגוף לעכל אותם.

בסופו של דבר, תוכן המעי הדק מתחיל כתוכן דליל מאוד רווי בנוזלים ומסתיים כתוכן צואתי מוצק יותר. פגיעה במעי הגס יכולה להתבטא בשלשולים ובאיבוד נוזלים, וללא ספיגת המים מחדש על ידי המעי הגס מאזן הנוזלים בגוף נפגע באופן קריטי. פגיעה נפוצה נוספת במעי הגס היא סרטן המעי הגס, אשר שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה.

הרקטום ופי הטבעת

החלקים האחרונים של מערכת העיכול, אשר אחראים על אגירת הצואה והוצאתה החוצה. פי הטבעת מורכב משרירים טבעתיים אשר תפקידם לשמור את תוכן הצואה בתוך הרקטום, וכאשר הם מתרפים מתאפשר תהליך הוצאת הצואה.

פגיעה בתפקוד הרקטום ופי הטבעת מתבטאת בעיקר כאי שליטה על הסוגרים או עצירות כרונית, וכמו כן מדובר גם כן באזור בעל סיכון לגידולים סרטניים.

אולי יעניין אותך גם:

האם נגיף קורונה משפיע על מערכת העיכול? אם כן, כיצד?

דילוג לתוכן