פוליפ הינו גידול שפיר ברירית המעי הגס הנוצר מהצטברות של רקמות. אף שהם יכולים להופיע בכל מערכת העיכול הפוליפים מופיעים בעיקר במעי הגס. בשלב התחלתי הפוליפ קטן, גודלו מילימטרים אחדים והוא נראה כמעין בליטה קטנה לתוך חלל המעי המזכירה ראש של פטרייה. עם הזמן הוא גדל עד למספר סנטימטרים ועשוי לפתח גבעול צר וארוך. ייתכן מספר רב של פוליפים במעי הגס בו זמנית.
הפוליפ כשלעצמו אינו מהווה סכנה אולם עם הזמן, בדרך כלל לאחר מספר שנים, הפוליפ עלול להפוך לגידול ממאיר. פוליפים הם למעשה אחד הגורמים העיקריים לסרטן המעי הגס. בערך 5% מהפוליפים יהפכו בסופו של דבר לסרטן ולכן חשוב להסיר את כל הפוליפים מהמעי הגס גם בעודם קטנים.
הפוליפים על פי רוב אינם גורמים לתסמינים, אם כי ייתכנו דימומים וחסימות מעיים. אי לכך הדרך היחידה לאתרם היא באמצעות בדיקת קולונוסקופיה ובדיקות סקר שגרתיות.
היווצרות פוליפים
במעי הגס, כמו בכל מקום בגוף, התאים מתחדשים כל העת ומתחלקים בצורה נורמאלית. פוליפ נוצר כאשר תאים מתחלקים בצורה פרועה ויוצרים גידול שפיר. התאים ממשיכים להתחלק ולגדול ובשלב מסוים להפוך לגידול ממאיר.
ישנם שני סוגים עיקריים של פוליפים במעי הגס: הסוג הנפוץ ביותר הוא פוליפים אדנומטיים – אלו פוליפים שפירים שעלולים להפוך לממאירים לאחר מספר שנים. כשני שליש מהפוליפים הם אדנומטיים.
הסוג השני הוא פוליפ היפר פלסטי – הוא מופיע בעיקר באזור החלחולת, לרוב הוא קטן וחסר גבעול ורק לעיתים רחוקות הופך לממאיר. כשליש מהפוליפים הם היפר פלסטיים.
קבוצת סיכון
אף שכל אדם עלול לפתח פוליפים, ישנם אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לכך ולהימצאות כמות גדולה של פוליפים בגופם. גורמי הסיכון העיקריים הם:
- גיל – הסיכון להתפתחות פוליפים עולה משמעותית מעל גיל חמישים
- עודף משקל
- עישון
- תזונה לקויה – בעיקר מחסור בסיבים תזונתיים ועודף שומנים רוויים
- חוסר פעילות גופנית
- שתיית אלכוהול
- תורשה – קיימת נטייה תורשתית להיווצרות פוליפים. מי שאחד מקרובי משפחתו בדרגה ראשונה סובל מפוליפים נמצא בסיכון מוגבר לפתח פוליפים ועליו להיות ערני יותר לנושא
- הופעה של פוליפים בעבר מעלה את הסיכון להיווצרות של פוליפים חדשים
אבחון פוליפים במעי הגס
אבחון פוליפ במעי הגס חשוב במניעת סרטן המעי הגס. האבחון נעשה באמצעות בדיקת קולונוסקופיה רגילה או וירטואלית. בקולונוסקופיה רגילה מחדירים מצלמת וידאו המורכבת על קצהו של צינור ארוך לתוך המעי הגס דרך פי הטבעת. הבדיקה מאפשרת לזהות את קיומם ומיקומם של הפוליפים ולהוציאם ומצריכה הרדמה.
קולונוסקופיה וירטואלית לעומת זאת אינה פולשנית למעט צינור קטן המוחדר לפי הטבעת לצורך ניפוח המעיים ונערכת באמצעות צילום CT והדמיה ממוחשבת, אך במקרה שנמצאו פוליפים ייאלץ המטופל לעבור גם קולונוסקופיה רגילה להוצאתם.
מומלץ לכל אדם שחצה את גיל החמישים לערוך בדיקות קולונוסקופיה תקופתיות לאיתור פוליפים במעי הגס. במקרה של היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס הסיכון לחלות בסרטן עולה משמעותית ולכן מומלץ לבצע קולונוסקופיה עוד לפני גיל חמישים ולהיות במעקב תדיר יותר. לאנשים רגילים שאינם בקבוצת סיכון מומלץ לערוך בדיקה כל עשר שנים.
טיפול בפוליפים
כאשר מתגלה פוליפ במעי הגס יש להסירו, גם אם הוא קטן מאוד, שכן לא ניתן לדעת אילו מהפוליפים יהפכו לגידולים סרטניים. ככל שהפוליפ גדול יותר כך עולה הסיכון שהוא עתיד להפוך או כבר החל להפוך לממאיר.
לאחר הוצאת פוליפ הוא נשלח לבדיקה היסטולוגית שבה חוקרים את המבנה המיקרוסקופי של התאים ובודקים האם הפוליפ ממאיר.
