צניחה רקטאלית היא מצב שבו הרקטום, החלק התחתון של המעי הגס, הממוקם בדיוק מעל פי הטבעת, הופך להיות מתוח ובולט אל מחוץ לטבעת. חולשת שריר סוגר פי הטבעת קשורה לעיתים קרובות עם מצב זה, וכתוצאה מכך מתרחשת הדלפת צואה או ריר. בעוד שהמצב מתרחש בקרב שני המינים, הוא נפוץ יותר בקרב נשים מאשר גברים.
גורמים
צניחה רקטאלית מתרחשת לרוב בקרב ילדים מתחת לגיל שש ובקרב בני גיל הזהב. אצל ילדים, תופעה זו מתרחשת עם סיסטיק פיברוזיס. אצל מבוגרים, תופעה זו מתרחשת בדרך כלל עם עצירות. הבעיה נפוצה יותר גם בקרב אנשים עם אוטיזם, הפרעות פסיכיאטריות ופיגור שכלי.
מספר גורמים עשויים לתרום להתפתחות צניחה רקטאלית. המצב עלול להגיע כתוצאה מהרגל חיים של מאמץ מעיים או כתוצאה מאוחרת של תהליך הלידה. לעיתים נדירות, קיימת השפעה של נטייה גנטית. חלק מתהליך ההזדקנות עלול לגרום למתיחת הרצועות התומכות ברקטום בתוך האגן, כמו גם היחלשות שריר סוגר פי הטבעת.
צניחה רקטאלית מתרחשת לעיתים כתוצאה מתפקוד כללי של רצפת האגן, לצד בריחת שתן וצניחת אגן. בעיות נוירולוגיות, כגון חיתוך רוחב עמוד השדרה או מחלות עמוד השדרה, עלולות להוביל אף הן למצב זה, אך ברוב המקרים לא מזוהה גורם יחיד מוביל.
תסמינים
התסמין העיקרי לצניחה רקטאלית הוא שכבה אדמדמה שבולטת מפתח פי הטבעת, במיוחד לאחר פעולת מעיים. מסה אדמדמה זו היא למעשה הציפוי הפנימי של פי הטבעת. תסמין זה עלול להיות מלווה במעט דימום, לכאוב ולגרום לתחושת חוסר נוחות.
טיפול לצניחה רקטאלית
יש לקבל טיפול רפואי אם צניחה רקטאית מתרחשת. במקרים מסוימים, המצב ניתן לטיפול בבית. פי הטבעת צריך להידחף פנימה באופן ידני. מטלית רכה, חמה ולחמה משמשת להפעלת לחץ עדין על המסה, ודחיפתה חזרה דרך פי הטבעת. יש לבצע פעולה זו בשכיבה על הצד כאשר הברך ממוקמת לפני החזה לשם הפעלת לחץ המאפשר לכוח המשיכה לסייע להחזרת הצניחה. ניתוח מיידי לטיפול בתופעה נחוץ רק לעיתים רחוקות בקרב ילדים. טיפול במצב הבסיסי פותר בדרך כלל את הבעיה. אצל מבוגרים, הטיפול היחיד האפשרי הוא ניתוח.
ניתוח לצניחה רקטאלית
ניתוח זה מתבצע במספר שיטות: דרך הבטן, עם חתך גדול, בשיטה לפרוסקופית, או על האזור הסובב את פי הטבעת. המנתח מחליט על השיטה המומלצת לביצוע הניתוח, בהתחשב במספר גורמים, כגון גורם חשוד בצניחה הרקטאלית, בעיות בריאות אחרות, גיל המטופל, מצבו הפיסי, חומרת הבעיה, תוצאות של בדיקות שונות, והעדפות אישיות של המנתח והמטופל. אין יתרון חד משמעי לשיטה מסוימת, והרופא והמטופל דנים באפשרויות השונות.
תוצאות הניתוח
כל אחת מהשיטות הנבחרות לביצוע הניתוח כוללת יתרונות וחסרונות, אך כל השיטות מניבות תוצאות זהות במונחי בטיחות, יעילות ושיעורי הישנות. עבור רוב האנשים, ניתוח צניחה רקטאלית מקל על תסמיני צניחת פי הטבעת ומשפר את תופעת בריחת הצואה. לעיתים ניתן להעריך את השפעת הניתוח על תפקוד המעיים רק לאחר שנה.
הישנות המצב לאחר הניתוח מתרחשת בקרב שניים עד חמישה אחוזים מהאנשים. ההישנות שכיחה מעט יותר בקרב אנשים שעוברים את הניתוח באזור פי הטבעת לעומת הניתוח דרך הבטן. יש להתייעץ עם הרופא לגבי סיכון ההישנות ומה ניתן לעשות על מנת למנוע את המצב.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
כאב אגן כרוני – מהו? מה הם הגורמים לכאבי אגן כרוניים? וכיצד מטפלים בכאב?
