מהי דלקת הצפק?

הצפק הוא הרקמה הפנימית שמהווה מעין קרום המצפה את האיברים השונים בחלל הבטן כמו גם את חלל הבטן עצמו. דלקת הצפק היא מצב שנחשב למצב חירום שכן היא עלולה להתפשט במהירות רבה מאוד לאיברים נוספים וכן למערכת הדם.

מה הם הגורמים לדלקת הצפק?

ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לדלקת הצפק להלן:

  • הגורם השכיח ביותר הוא שחמת הכבד. החולים בשחמת הכבד סובלים ממיימת בחלל הבטן שמגדילה את הסיכון לזיהומים.
  • חולי כליות שעוברים טיפולי דיאליזה צפקית נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לסבול מזיהום של הצפק.
  • בחלק לא מבוטל מהמקרים המקור לזיהום ולדלקת בצפק הוא חדירה של זיהום מאזור מרוחק בעקבות פציעה של איבר. בין היתר מדובר על כיב קיבה, תוספתן שהתפוצץ, חבלת בטן כמו למשל במקרה של דקירה, דלקת חמורה בלבלב ועוד.
  • מחלות מעיים – החולים בקרוהן, קוליטיס כיבית או דיוורטיקוליטיס למשל נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בדלקת הצפק. הסיבה לכך נעוצה בעבודה שהדלקת האופיינית למחלות השונות במערכת העיכול עלולה להוביל לקרע בצינור העיכול ולחדירה של זיהום לחלל הבטן.

מה הם התסמינים של דלקת הצפק?

התסמינים הראשונים שלרוב מופיעים בחולים שסובלים מדלקת הצפק כוללים הרגשה כללית רעה, בחילה וחוסר תיאבון. לאחר מכן, מתפתח כאב בטן שיכול להיות עמום אך תוך זמן קצר הופך לחמור מאוד.

בנוסף לכך, החולים סובלים מתסמינים נוספים כמו למשל הקאות, חום גבוה, נפיחות בטנית, דפיקות לב מהירות, צהבת, הטלת שתן מועטה או חוסר יכולת להטיל שתן, תחושת צימאון מוגברת, שלשולים חמורים ועוד.

כיצד מאבחנים דלקת הצפק?

תהליך האבחון של דלקת הצפק צריך להתבצע במהירות האפשרית כיוון שבמקרים של דלקת הצפק ישנה חשיבות עליונה להגיש לחולים טיפול רפואי מציל חיים במהירות האפשרית. בין היתר נעשה שימוש בבדיקות הבאות:

  • בשלב הראשון הרופא יבצע תשאול מקיף של המטופל לגבי התסמינים מהם הוא סובל וכן לגבי ההיסטוריה הרפואית שלו.
  • כאשר מתפתחת דלקת הצפק, אזורים מסוימים בגוף הופכים לרגישים למגע כמו למשל בית החזה. לפיכך, השלב הבא בתהליך האבחון כולל בדיקה גופנית. בשלב זה ניתן לשלול מצבים אחרים שהיו עשויים להוביל להסתמנות קלינית דומה כמו למשל בקע סרעפתי.
  • בדיקות דימות רפואיות – במקרים רבים ייעשה שימוש בבדיקות הדמיה רפואיות במטרה לזהות נזקים שייתכן שהתרחשו בחלל הבטן. בין היתר מדובר על בדיקת MRI או בדיקת CT וכן על בדיקת אולטרסאונד. בבדיקות אלו ניתן לאבחן דלקת חמורה במעי הגס, כיב קיבה שנפרץ, התפוצצות של התוספתן ועוד.
  • בדיקות דם ושתן – בבדיקות דם ושתן ניתן יהיה לאבן נוכחות של זיהום.
  • ניקור חלל – בבדיקה זו הרופא שואב מעט מהנוזל מחלל הבטן על מנת לאתר בו נוכחות של זיהום.

כיצד מטפלים בדלקת הצפק?

הטיפול בחולים משתנה בהתאם למידת החומרה של הדלקת, בהתאם לגורם שהוביל להתפרצות הדלקת וכן בהתאם לנזק שנגרם לרקמות השונות. בדרך כלל הטיפול הראשוני יכלול עירוי תוך ורידי של תרופות אנטי פטרייתיות או אנטיביוטיות למשך עשרה ימים עד שבועיים.

במידה והדלקת התפרצה בעקבות שימוש בדיאליזה צפקית, ניתן יהיה להחדיר את התרופות דרך הדיאליזה, אך באופן עקרוני יהיה צורך לעבור לטיפול בהמודיאליזה.

במקרים בהם הקרום ניזוק באופן קשה וחמור, ייתכן שיתעורר הצורך להסיר חלק מהרקמה בניתוח ובמידה והתפתחה מורסה, יהיה צורך לנקז אותה. כמו כן, ישנו צורך לטפל בגורם הראשוני שהוביל להתפרצות הדלקת כך שאם למשל מדובר בהתפוצצות של התוספתן, יהיה צורך לכרות את התוספתן בניתוח.

דילוג לתוכן