סרטן הכבד

סרטן הכבד, המוכנה גם הפטומה, או Hepatocellular carcinoma, הוא סרטן המתפתח מתאי הכבד, ההפטוציטים. גורמים סיכון רבים מעלים את הסכנה להתפתחותו של סרטן זה, אך הגורמים העיקריים הם נזקים מתמשכים וכרוניים לרקמת הכבד.

מחלות כבד כרוניות מובילות להתפתחות של "שחמת הכבד", בו מופיעה הפרעה בתפקוד ובמבנה של איבר זה. הופעת שחמת מגבירה מאוד את הסיכון לחלות בסרטן הכבד.

הסיבות הנפוצות היום להופעת שחמת וסרטן כוללות דלקות כבד נגיפיות כרוניות (הפטיטיס B והפטיטיס C), נזק כבד בעקבות אלכוהוליזם, מחלות שונות היוצרות דלקת מתמשכת בדרכי המרה, ועוד. בנוסף, רעלנים שונים (טוקסינים) נקשרו לסרטן הכבד, ובייחוד אלפא-טוקסין, המיוצר מפטריות.

סימנים וסימפטומים

הסימפטומים האופיינים כוללים כאבי בטן, אובדן משקל ותיאבון, חולשה, תחושת מלאות בטנית, בחילות וצהבת בעור ובלחמיות.

כאבי הבטן יכולים להופיע כתוצאה מגדילה מהירה של גידול בכבד או בגלל הופעה של מיימת – נוזל חופשי בחלל הבטן כתוצאה מהגידול הממאיר, הנזק הדלקתי שנוצר סביבו, ופגיעה בזרימת הדם והלימפה הבטניים.

סימנים הנמצאים בבדיקה רפואית או בדיקות עזר כוללים הפרעה בתפקודי הכבד בבדיקות דם,  סימנים של שחמת כבד על סיבוכיה, שלשול, והפרעות אחרות במערכת העיכול, ועוד. הגיל הממוצע של הופעת המחלה נע סביב אמצע העשור השישי לחיים.

אבחנה של סרטן הכבד

עיקר האבחנה של סרטן הכבד מבוססת על מראה אופייני באמצעי הדמיה. שימוש בבדיקת על קול יעיל במיוחד בזיהוי של גידולי כבד.

ביצוע של בדיקת ביופסיה, לרוב בהנחיית על קול, מאפשר נטילה של דגימת רקמה לבחינה מיקרוסקופית, שיכולה לאשש את האבחנה. כחלק מתהליך הבירור שעוברים החולים, נעזרים כמובן גם בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת ("סי-טי") של החזה והבטן, כדי לזהות ולהגדיר את מצב הכבד, ולחפש גרורות ברחבי הגוף.

בדיקות לנוכחותם של וירוסי הצהבת ותפקודי כבד נרחבים חשובים גם הם להערכת הרפואית של החולה.

בדומה למספר סוגים נוספים של גידולים ממאירים, התאים הסרטניים בכבד מפרישים לדם חומר מיוחד, המוכנה "סמן" או "מרקר", ומאפשר לעזור באבחון ומעקב אחר המחלה הממארת בגוף.

בסרטן הכבד הסמן המופרש הוא חלבון עוברי (alfa-feto-protein). רמות גבוהות של חלבון זה בדם בחולים עם סיכון להתפתחות סרטן מחשידות מאוד, ודורשות בירור נוסף.

עם זאת, לא מדובר בבדיקה אבחנתית לסרטן הכבד, אלא בבדיקת עזר שיכולה לסייע באבחנה ובמעקב אחר המחלה.

טיפול בסרטן הכבד

הטיפול היעיל ביותר בסרטן הכבד הוא השתלת כבד. עם זאת, הרבה חולים אינם מתאימים להשתלה. מחלות רקע קשות יכולות למנוע השתלת כבד, כמו גם סרטן כבד שהפך לגרורתי, גידול שגודלו מעל 5 ס"מ, מספר רב של נגעים כבדיים, חדירה משמעותית לכלי דם, ועוד. כמובן שהשתלת כבד היא הליך רפואי מורכב יותר, הן מבחינה כירורגית (מדובר בניתוח מסובך מאוד) והן מהפן הרפואי – השתלה כרוכה בטיפולים תרופתיים רבים הפוגעים ביכולת החיסונית של הגוף.

אופציה טיפולית נוספת היא כריתה של הגידול עם השארת רקמת הכבד הבריאה. אפשרות ניתוחית זו מוצעת רק לחולים ללא שחמת הכבד (שמגבירה מאוד את הסיכון להתפתחות גידולים נוספים במקומות אחרים בכבד), עם מוקד גידולי בודד וללא גרורות.

כאשר החולים אינם מתאימים להשתלת כבד או כריתה בניתוח, קיימות מספר דרכים טיפוליות אחרות המקלות על החולים ויכולות לשפר את הפרוגנוזה שלהם.

שיטות מקומיות לצריבה או "אידוי" של הגידול כוללות צריבה בקור ("קריותרפיה"), אידוי באמצעות גלי רדיו, הזרקת אתנול לגידול. טיפולים מקומיים אחרים נעזרים במתן כימותרפיה עורקית ישירות לאיזור הגידול, חסימת העורק המזין את איזור הגידול בכבד (אמובליזציה), ועוד.

ניתן להיעזר בטיפול גם בתכשירים כימותרפיים שונים, תרופות ביולוגיות, טיפולים הורמונלים, ולעיתים גם קרינה. במחלה מפושטת, עדיין לא נמצא טיפול כימותרפי יעיל.

דילוג לתוכן