צהבת – הפטיטיס

צהבת היא שם כולל לדלקת בכבד, אשר עלולה להיגרם על רקע גורמים שונים. הצהבת מתבטאת בהופעת צבע צהוב בעיקר בלחמיות ובעור, אשר נגרם לאחר עליה ברמת הבילירובין שלא מתפנה היטב על ידי הכבד.

הצהבת היא מצב קשה ביותר אשר בדרך כלל דורש טיפול, ומתלווה לאי ספיקת כבד קשה מאוד ולעתים אף סכנת חיים.

צהבת נגיפית

אחד הסוגים הנפוצים של צהבת הוא צהבת נגיפית. מדובר במחלה שעוברת בהדבקה על ידי אחד מנגיפי ההפטיטיס (A-E) בדרכים שונות. כיום רוב האוכלוסייה הצעירה במדינת ישראל מחוסנת להפטיטיס A ו-B והיארעות המחלה נמוכה מבעבר.

צהבת נגיפית שכיחה מאוד באזורים מסויימים בעולם הנקראים "אזורים אנדמיים" אשר בהם הסיכויים להידבק במחלה גבוהים יותר, ויש לנקוט אמצעי זהירות כולל חיסונים.

הפטיטיס A

צהבת A מחלה שכיחה יחסית המועברת על ידי מזון מזוהם או תנאים היגיינים ירודים, אשר מדביקה בדרך כלל ילדים וגורמת לפגיעה קלה ביותר. במבוגרים שנדבקו לראשונה, המהלך הקליני של המחלה הראשונה קשה יותר ועלול להימשך עד חודשיים. ברוב המקרים המחלה חולפת מעצמה, ויש צורך בטיפול תומך בלבד.

הפטיטיס B

מחלה המועברת דרך מגע עם דם או ביחסי מין וגורמת לפגיעה כבדית חריפה. זוהי מחלה קשה יחסית, אשר דורשת טיפול על ידי תרופות אנטי ויראליות, וכמו כן קיימת חשיבות רבה למניעת הדבקה. ברוב המקרים של הפטיטיס B לא מתפתחת פגיעה כרונית, והחולה מחלים מהמחלה.

הפטיטיס C

מחלה קשה יותר אשר עדיין לא פותח אליה חיסון, המועברת גם כן דרך מגע עם דם או ביחסי מין. בניגוד להפטיטיס B, הפטיטיס C היא בעלת פוטנציאל להפוך למחלה כרונית, ולכן נדרש כנגדה טיפול ארוך טווח או אפילו לאורך כל החיים. נשאים רבים של הפטיטיס C הם אנשים שעברו עירויי דם לפני שנת 1992, אז בודד הנגיף ופותחו דרכים לזהות אותו.

צהבת אוטואימונית

סוג נוסף של צהבת הוא הפטיטיס אוטואימונית, אשר גורמת לדלקת חריפה וכרונית של הכבד לאחר תגובה דלקתית אוטואימונית. המנגנון שגורם לתגובה ההרסנית עדיין לא ידוע, אך הפטיטיס אוטואימונית יכולה להופיע לאחר טריגרים שונים כמו תרופות, מחלות כבד אחרות ומצבים נוספים.

צהבת אוטואימונית הוא דבר הדורש טיפול, וללא אחד כזה קיים סיכון גדול מאוד להתפתחות של שחמת ואי ספיקת כבד סופנית.

הטיפול בצהבת אוטואימונית בדרך כלל מתבצע על ידי סטרואידים ותרופות לדיכוי מערכת החיסון, ונדרש לאורך תקופה ארוכה מאוד.

הפטיטיס אלכוהולית

אחד הגורמים השכיחים ביותר לפגיעה כבדית ולהופעת צהבת הוא שתיית אלכוהול. הפטיטיס אלכוהולית הוא מצב בו שתיית אלכוהול גרמה להופעה דלקת כבד קשה ביותר ולירידה בתפקודי הכבד.

המחלה מופיעה בעיקר לאחר שנים ארוכות של שתיית כמות גדולה של אלכוהול, ועל מנת להתמודד איתה חייבים להפסיק לשתות אלכוהול. ללא הפסקת השתיה, החולים מפתחים סימנים של פגיעה כבדית סופנית ואי ספיקת כבד.

הפטיטיס טוקסית

הכבד הוא איבר חשוב בסילוק רעלים מהדם, ולתאיו השונים תכונות מטבוליות בפירוק רעלים וחומרים כימיים אחרים. עם זאת, קיימים מקרים בהם הרעלים מצטברים בכבד והורסים אותו בכך שגורמים ליצירת דלקת כבד וצהבת.

הרעלים השונים שעלולים לגרום לכך הם כימיקלים שונים, תרופות (כמו אקמול במינון גבוה מאוד) וחומרים נוספים. בדרך כלל, ההפטיטיס הטוקסית מופיעה תוך שעות עד ימים מרגע החשיפה לטוקסין, ותוך זמן קצר עלול להופיע נזק כבדי בלתי הפיך.

הטיפול במצבים אלה הוא הפסקת החשיפה לרעלן והתחלת טיפול בטכניקות שונות להסרת הרעלן מזרם הדם.

דילוג לתוכן